שמי (שמעון) זרחין (נולד ב-9 באוגוסט) הוא במאי קולנוע, תסריטאי וסופרישראלי. זוכה שלושה פרסי אופיר ופרס משרד החינוך והתרבות לקולנוע לשנת
זרחין נולד וגדל בטבריה. בתקופת לימודיו בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, כתב וביים את סרטו הקצר "הקסם האחרון של סבא" וזכה בפרסים עליו.
אחר כך עבד כמבקר קולנוע בעיתון "חדשות".
כתסריטאי זרחין כתב את התסריטים לסרטי העלילה "סיפורי תל אביב" () בבימוי אילת מנחמי ונירית ירון[1], "סודות משפחה" () בבימוי ניצה גונן, ואת התסריט "נודל" () שכתב בשיתוף עם איילת מנחמי[2].
ב יצא לאקרנים סרטו הראשון באורך מלא, "לילסדה", שזכה בפרס התסריט בפסטיבל הבינלאומי של מונטריאול והשתתף בלמעלה מ פסטיבלים ברחבי העולם[3].
Annelize precursor der ryst biography of roryב יצא לאור הספר "ההגדה של לֶילָסֶדֶה" שמכיל את התסריט המלא של הסרט, לרבות סצנות שנגנזו, את הערות הבמאי ומאמרים על הסרט[4].
ב יצא לאקרנים סרטו "מסוכנת", שנכתב במיוחד עבור גילה אלמגור ומשה איבגי, זכה בשבעה פרסי אופיר, בהם פרס הבימוי.
ב המחזה פרי עטו "המפץ הגדול חוזר" הוצג בפסטיבל "פותחים מסך" וזכה בפרס מטעם קרן רבינוביץ[5].
ב יצא לאקרנים סרטו "הכוכבים של שלומי"[6], שזכה ב פרסים ואותות הוקרה בפסטיבלים בינלאומיים שונים ברחבי העולם (בהם פרס אהוב הקהל בוואיאדוליד שבספרד; פרס הסרט, פרס התסריט, פרס איגוד המבקרים פיפרסקי ופרס ההומאניות של ארגון הכנסיות בפסטיבל פסטרויה פורטוגל[7]; פרסי הסרט והבימוי במוסקבה; פרס הסרט בג'יפוני איטליה; ופרסים אחרים בארצות הברית, פולין, צ'כיה, גרמניה, שוודיה ועוד).
הסרט זכה להפצה מסחרית בבתי קולנוע בארצות הברית, צרפת, סינגפור ועוד[8]. ב רכשה השחקנית סלמה הייק את הזכויות להפקת גרסה אמריקאית של הסרט[9].
ב כיהן כמנהל תחום הדרמה בקבוצת התקשורת "כאן", שהתמודדה במכרז ערוץ 2, אך הקבוצה לא זכתה במכרז ופורקה ב
ב יצא לאקרנים סרטו הרביעי כבמאי ותסריטאי "אביבה אהובתי", אשר צולם ברובו בטבריה, עיר ילדותו[10].
על הסרט זכה זרחין בפרס אופיר, על בימוי ותסריט, והסרט זכה ב-4 פרסים נוספים, כולל הסרט הטוב ביותר לשנת אותו חלק יחד עם הסרט "אדמה משוגעת". באותה שנה זכה סרטו של זרחין בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה בשיקגו בפרס התסריט המצטיין.
ב יצא מארז ה-DVD של סרטי שמי זרחין, הכוללים את "לילסדה", "מסוכנת", "הכוכבים של שלומי" ו"אביבה אהובתי". במרץ יצא בחברת הליקון מיוזיק אלבום פסקול הסרט, הכולל גם רמיקסים וקטעים שלא נכללו במהדורה המקורית.
ב יצא לאקרנים סרטו "העולם מצחיק", אשר עוקב אחרי סיפורן של כמה וכמה דמויות, כולן חברות בסדנת כתיבה בספריה הציבורית של טבריה[11]. הסרט היה מועמד ל פרסי אופיר, ובהם לסרט העלילתי הטוב ביותר של השנה[12], והוקרן בפסטיבל הקולנוע של שיקגו[13].
ב יצא לאקרנים סרטו "המלים הטובות"[14], שהיה מועמד ל פרסי אופיר[15].
הוא הוקרן בפסטיבל בוסאן, אחד הפסטיבלים החשובים באסיה[16], ובפסטיבל טורונטו[17]. הסרט גם נרכש להפצה בארצות הברית[18].
ב יצא לאקרנים סרטו "השתיקה", דרמה משפחתית המשולבת במותחן פוליטי[19]. הסרט נעל את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[20].
ב יצא לאקרנים סרטו "חמדה" בכיכובם של ששון גבאי ואסי לוי.
זרחין מלמד כתיבת תסריטים ובימוי בבית הספר סם שפיגל בירושלים למן הקמתו. במסגרת זו חנך עשרות רבות של סרטי סטודנטים, ובהם הסרטים הקצרים "סוסי ים" (ניר ברגמן), "ל"ג בעומר" (שרון עמרני), "חינה" (עידן הובל), "חיילת בודדה" (טליה לביא).
בנוסף, ביים זרחין עשרות סרטי פרסומת, כמה מפרקי סדרת הטלוויזיה "האשה האחרת", ערך וייעץ לתסריטים רבים (כולל לסדרת הסרטים "שיעור מולדת"), כתב מאמרים וביקורות בעיתונים ועוד.
מכלול סרטיו ותסריטיו של זרחין מרכיבים עולם של יוצר בעל מבט ייחודי ואישי על המציאות הישראלית כמו גם על הקולנוע:
במישור אחד עוסק זרחין בסוגיות הכרוכות בחומרי הנפץ של החברה הישראלית, במתחים עדתיים וחברתיים למשל. החומרים הישראליים מרכיבים אצלו חלל פעולה ים-תיכוני, זורם וטבעי.
סוגיית המזרחיות למשל, מתקיימת בסרטיו כעובדת חיים, כמרכיב טבעי של המציאות המוצגת באופן שהופך אותה בסופו של דבר לאלמנט קולנועי שווה ערך לאלמנטים אחרים ולא ל"נושא" או "מסר".
במישור השני מבקשות יצירותיו של זרחין את הקשר שבין ה"ריאליסטי" ל"פנטסטי". מתקיימת בהם דיאלקטיקה בין המציאותי והברור לבין מה שמעבר למציאות הנגישה והנראית לעין.
במישור התוכני השלישי עוסק זרחין בדמויות שבאופן עקבי מתקיים בהן הפער שבין הדימוי החיצוני, המקובע והמסרס, לבין הדימוי הפנימי המודחק אך השואף תמיד להתגבש ולנצח. הסרטים שלו מרכיבים, לעיתים בנגיעה קומית לעיתים מלודרמטית, קשת גדולה של דמויות נוגעות ללב שיש בהן מרכיבים גדולים של אטימות לסובב אותן כמו גם אטימות לעצמן. דמויות אלה נעות כמעט תמיד בתוך זירה משפחתית, מה שמאפשר לזרחין לפרק כל פעם מחדש את מושגי ה"משפחה" וה"משפחתיות".
המלודרמות-קומדיות משפחתיות שהוא כותב ומביים מציגות באור פרדוקסלי את המשפחה כתא שממנו הגיבורים חייבים להיחלץ ובה בשעה מוכרחים להמשיך ולהשתייך.
ספרו הראשון, "עד שיום אחד", יצא לאור במאי בהוצאת "כתר", זכה לביקורות טובות ובתוך שבועיים התמקם בראש רשימת רבי המכר[21].
הספר זכה ב"פרס סטימצקי" על היותו אחד משלושת ספרי המקור המצליחים ביותר ב[22]. הספר תורגם לאנגלית וראה אור בסתיו בהוצאה האמריקאית Additional Vessel ונכלל ברשימת "הספרים הטובים ביותר לשנת " של מספר כתבי עת אמריקאים[23].
ספרו השני "אח שלי איוב" יצא ב בהוצאת "כתר", רומן המספר את סיפורו של איוב, נער שאמו נפטרה בלידתו ואביו השתקן מזניח אותו[24].
שמי זרחין נשוי לעורכת הסרטים עינת גלזר-זרחין, גר בתל אביב ואב לשלושה. אחיו הוא השחקן ליאור זוהר.
על העולם הקולנועי של שמי זרחין, באתר סינמסקופ, 14 ביוני
Copyright ©volkiss.bekas.edu.pl 2025